הוא ממיס את ליבי,
כמו שעווה.
מספיק לחמם אותי מעט
ואני אזול
דמעותי הרותחות,
ידבקו לרצפה.

הוא מבעבע בטירוף
בתוכי
הכעס שמכרסם בי
שזולג בצורת טיפות
של זעם.

אלחם בו!
לא אמרר בבכי
בכל פעם שהוא ישתולל,
ויזרע הרס ומדון.

הרגישות שלי
מעכלת אותי,
לא נותנת לי מנוח.
אני מוצאת מרגוע
רק בבכי
אך את זאת איני
יכולה להרשות
לעצמי