אבן מהוססת
סגורה בתוך כף ידי
אני עורגת
לאפר ועפר מאובן
שיתכהה על זרועותיי.

התפוז נסחט

פלגי המיץ
מכתימים את
נשמתי
בדממה אוכלת.

דם זב
ממני
חללים חללים
של כאב
שזוקק בידי
אש מאכלת.

פרץ נפרץ בי
מתפרקת לחתיכות
על ערסלו של ים

לב של אדמה.