אֲנִי נוֹבֶלֶת אַף
אֶחָד לֹא מַשְׁקֶה אוֹתִי
כַּהֲלָכָה
אוֹסְרִים עָלַי לִפְרֹחַ,
וְלִלְמֹד מִטָּעוּיוֹתִי.

אֲנִי נוֹבֶלֶת
אֵיפֹה הַשֶּׁמֶשׁ
שֶׁתְּלַטֵּף אוֹתִי?
שֶׁתַּרְגִּיעַ אוֹתִי
שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר?

אֲנִי נוֹבֶלֶת
אַדְמַת חַיֵּי
יְבֵשָׁהּ וּמְפֹרֶרֶת
אֵינִי יְכוֹלָה לְלַקֵּט
אֶת הַחֲתִיכוֹת מֵחָדָשׁ.

הַגַּנֶּנֶת שֶׁהַלֹּא הִיא אִמִּי
לֹא נוֹתֶנֶת לִי לִצְמֹחַ
מַקְשַׁה עָלַי כָּל כָּךְ .

אֲנִי רוֹצֶה לִשְׂמֹחַ
לֹא לְמָרֵר בִּבְכִי
הַרְחֵק
מֵעֵינַי הָרוֹאִים
רוֹצַה לִגְדֹּל
בְּצוּרַת פֶּרַח טוֹב.