משחקי החיזור מתחילים ב
נגיעה- נוגעת- שתיקה- הסכמה
ל "לא ישוב בשנית", אכן הסכמתי.
את עינייך. כן. זכרתי את עינייך
מביטות גם בי כשאני מעלייך, מלטף
שיערך- סותר, נסתר, סתר לי.
ועל אף שהסכמתי, ובי לא חזרתי
חיזרתי שוב
ולא נהדפתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כיף לקרוא אותו שוב [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מנוחה מזה!! [ליצירה]
- [ליצירה] והתפשטות מתוך פשטות המונעת מדבר שטות- מצילה אותי לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד אבל יש כמוהם אלף [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אנשים! [ליצירה]
- [ליצירה] וזה מה שהופך את השיר ל"גרוע"? שקול מילותיך בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אך- לאן נעלם החתול? לא מתוך עניין אל מתוך התוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, חזק ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מבולבל!! מבולבל!! [ליצירה]
תגובות