אומר קדיש על אהבה,

אומר קדיש על אהובה.

התקווה בי נגמרה,הייאוש כבר בשלטון.

חורים חורים הוא ליבי כעת,

לאחר מלחמת הכאב,שהותירה חללים.

חורים ריקים מכל אור,אושר וטוב,

חלל ריק מאוויר, מלא ברוע ושחור.

הים בולע את נפשי ושורט בידיי,

מטביע את ראשי תחת עול האהבה.

חוצב עלי, על גופי הדל, המנוע מכל,

גופי מחוּלַל.

איך איכזבתָ שוב,איך הספקת לשכוח,

את אשר אמרתָ בחלוף ימיי.

שוב נטעת הרס בעומק ליבי,

במקום אשר רק אתה יכלת לגעת.

אתה, רק אתה פגעת,

אכזבת כתמיד את נפשי,

לא חברתָ אלי כשזקוק הייתי לך,

רק זרקתָ אותי נטוש במדבר.

שוטט כנווד עלוב ונואש,

אשר כל חייו נגזלו ממנו.

דבר כה יקר לקחתָ ממני,

כמעט את חיי שלי,בנך.

תן לי לקפוץ, לטבוע ברגש,

לכאוב עד מוות חיי הכוזבים.

בים המוות ללכת לגווע,

למות בצללי כאב החיים...