יש בי תפילה אך איה התווים
רק כמיהה בי נותרה לימים השלווים
ימים בהם אשטוף כאבי
דמעותי אז המסו אבני לבבי
יש בי תפילה אך אבדה בחלל
ומה שנותר מכל השלל -
הן מילים ללא תוכן, מילים נשברות
רק קווים ישרים, קווים וצורות
ואיה אני?
אינני!
חדלתי!
מנסה להתיר עוד כאב שנעלתי
לשלח יגון על כנפי הדמעה
אך היא נאבקת, ונחה קמעה
ופתאום נשלחות מבלי הכנה
נהרות נהרות אל כיסא השכינה
וחיוך אז נסוך על פניו, על פני
ומוחה הוא דמעה מעיניו, מעיניי
ואומר הוא ברׂך  שחסַר בחיי
"הן ידעתי בתי, כי תשובי אליי...."