מכונית דוהרת אל כביש ללא מוצא

ואני צועקת

היא לוקחת אותי אל הסוף המר

אני יודעת

לנהג לא אכפת

ואולי אינו שומע את זעקתי?

כמעט כולם שקטים

רק בודדים מצטרפים אליי

מנופפים בידיהם

ומחפשים יד שתושיע

אני לא מתייאשת..

רק ממשיכה לצעוק

לצעוק

ולצעוק

והוא לא שומע...

הנהג לא שומע אותי

וגם לא אותם

נדמה כי זעקתי נבלעת בתוך זעקתם המצמררת

החודרת עמוק

אל נבכי נשמתי

ואני בוכה

בוכה

הבכי לא חדל

נדמה כי הוא שולט בי

אני בוכה בשבילם

גם בשביל אלה היושבים בשקט

... כאילו קיבלו את רוע הגזירה

ואני בוכה בשבילי

אבל לא נשברת

אני לא נשברת

יש בי עוד כוח אני יודעת

ואולי הנהג יתעורר?

אנחנו קרבים אל הסוף

והנה עוד מעט

תתעורר!

תתעורר!

בשבילם, בשבילי  בשביל אלה היושבים בשקט...

ת ת ע ו ר ר...