הָאָבִיב כְּבָר כִמְעַט וְשָׁכַח

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ רַכָּה מסנוורת

אַךְ רֵיחוֹת שֶל פריחוֹת

וּשְׁקִיעוֹת מְלַטְּפוֹת

עוֹד נוסכות הֶן שלווה ממכּרֶת

וּבֵין כֹּל רִגְעִי הַחֲלוֹם

שֶׁנִּדְמֶה כִי אֵין לָהֶם רֵעַ

כָּךְ לְפֶתַע מֵגִיחַ לוֹ יום

הן מכובד שִׂמְחָה הוּא כורֵעַ

הוּא יָחִיד במינו וּמַקְרִין לכל עֵבֶר

תקווה בָהּ אֶפְשָׁר לִנְגּוֹעַ

ולוֹחש הוּא לכל חֲבֵרָיו -הַיָּמִים

"עֶת תָּבוֹאוּ הָבִיאוּ מַרְגּוֹעַ"

הָבִיאוּ אִתְּכֶם רגעִים מופלאים

עֲטוּפִים בְּצִיּוּר יַלְדוּת

וְהנִּיחו אוֹתָם בִּנְחִישׁוּת ובאומץ

על יָמִים ורגעִים שֶל כְּבֵדוּת.

וְשׁוֹמֵר אלוקים אֶת הַיּוֹם המופלא,

רק מוֹצִיא הוּא אוֹתוֹ מִדֵּי פַּעַם

לְהַזְכִּיר לְיָמִים שלחישה שָׁכְחוּ

רֵיחַ פְּרִי מְגָדִים וְגַם טַעַם...