פרק 3

'למה לא נכנסתי איתה? הייתי פוגשת את אופק, והיינו יכולים לדבר...' היא חייכה לעצמה באירוניה, היא  ה א ח ר ו נ ה  שתדבר איתו. הם אינם מכירים ובנוסף לכך היא הייתה מרגישה לא נעים לדבר עם בחור שהיא מחבבת בסתר.

רוני נכנסה לביתה בצעדים איטיים ועייפים, היא הייתה מאוד מאוכזבת מכך שהיא לא פגשה את אופק בסניף, וכך נמנע ממנה לדבר איתו וליצור איתו קשר, היא התיישבה מול הטלוויזיה הדולקת. אחיה צפה בסרטי - ילדים,

"מה, זה מעניין אותך?"
"כן" היא השיבה לו בהיסח הדעת,

"אבל פעם אמרת לי שלא!"
"אהה..." היא ענתה לו שוב,

"אז את אוהבת?" התעקש אחיה הקטן,

"כן!" ענתה לו רוני;"אני מתה על זה ממש!"
"אז למה אמרת לי פעם שלא?!"
"ככה!" ענתה לו רוני בפסקנות, והפנתה אליו את גבה, חסרת חשק לוויכוח עימדו.
היא צפתה - לא צפתה יחד איתו בסרטים אשר היו בטלוויזיה, סרטי - הילדים, ההם, שתמיד שיעממו אותה, סייעו לה להעביר כעת את הזמן לא בנעימים, אמנם, אבל - לעבור אותו. על פי רוב היא לא הייתה אוהבת את הסרטים הללו, אבל עכשיו - כנערה משועממת עד אימה - היא הרגישה צורך בלהעביר את זמנה - וגם לו יהיה זה בסרטים שהיא לא מחבבת.

 

*  *  *

 

יום למחרת, רוני באה לבית סיפרה, כדי לשמוע מחברתה, משולי, שאופק לא הרגיש ממש טוב ושהוא היה גם מעט מנותק ממנה ולא הגיב לה כמו שהיא ציפתה,

"ואם הייתי מחליטה להצטרף אלייך?"
"אז הוא בטח לא היה מבין מי את, ובטח גם היה לוקח לו מלא זמן לקלוט את מה שהיינו מסבירות לו לגבייך..."

"אההה.." ענתה לה רוני,

"רצית לבוא?"
"לא יודעת. פאדיחות לי."
"לא כזה פאדיחות. כי אם את מתחילה לבוא לסניף - אז עלייך להתחיל להכיר את כל מי שבשבט שלו, שלנו, שיהיה שלך... את לא חושבת? זה מה שהיינו יכולות להסביר לו, לא?"
"לא יודעת. הגיוני מאוד מאוד מאוד שכן...!"
"את אוהבת אותו?"
"אלי. לא יודעת"
"שיהיה."

 

*  *  *

 

"רוני? מה קורה לך?"
"כלום, אמא, תאמיני לי שכלום." השיבה רוני לאמא שלה, שהסתכלה בה בתמיהה,

"אז למה את נראית ככה?"
"מה זה ככה?"
"מהורהרת כזה, מטושטשת משהו,"

"אהה... זה. אני חושבת על משהו."
"על...?"
"מישהו."
"מישהו או משהו?!"
"מישהו."
"אוקיי. אני לא אטריד אותך יותר בנושא הזה."
"תודה לך אמא! באמת!" רוני חייכה בשחרור כלשהוא, פחדה היא שמא אמא תחליט להתערב לה ולשגע אותה בנושא הזה, האישי והפרטי שלה. וכרגע - היא גילתה שלא, אמא שלה תיתן לה לחיות עם זה בעצמה, איזה מזל! רוני נשמה בהקלה. לא היה לה כח לוויכוחים עם הוריה.

_____

מה אתם אומרים? לעשות סוף רע או שמא סוף טוב?