בוא גשם

כי חדרי לבי כבר נמלאו אבק יגון,

טחב של בדידות.

בוא גשם

כי חצר לבי,

אשר זרעתי מחכה לרוות את צמאונו

ומה שנטעתי חולם להביא את פריו.

בוא גשם

כי ברחובות לבי ערפל של יאוש,

המולת תסכול של שרב כבד.

בוא גשם

בבקשה בוא.

כי נפשי זועקת אליך,

משוועת לרסיסי אהבה.