הייתה על הרצפה עכשיו
לא במקום מדוייק, דווקא
אבל היא נמצאת שם.
החלקיקים הקטנים שלה
שנשארו אחרי שהיא התנפצה
עדיין מפוזרים
אולי ננקה אחר כך.
היא בקושי עמדה קודם, הייתה
וכאב לה הראש, אני זוכר.
ואז היא צרחה
וצרחה
וצרחה
עד שבבת אחת היא פשוט התפוצצה
ועכשיו אין לי כלום ממנה.
אולי קצת דם, על הרצפה בחדר
מהתנפצויות קטנות וקודמות
אבל אין שום זכר להייתה עצמה.
ובכל זאת,
אני מרגיש שיש משהו באוויר.
אולי אלה מחשבות קטנות
על אהבה
ושנאה עצמית
שפשוט נגמר להן המקום בראש שלה
והשתחררו בכמויות אדירות
כשהיא נגמרה.
צריך לנקות.
תגובות