אולי יום אחד
אהיה שחקנית
ואשחק את דמותי שלי.
אהיה חייכנית
אידיאליסטית
ואולי גם קצת פרובוקטיבית
ואמהול את כולם
בכמה הפרעות קטנות.
אולי יסדרו לי
אמא שכזו
עם קמצוץ פולניות
וצחוק ילדותי
ואולי
היא תכאיב
כמעט
כמו אמי שלי.
אולי אלבש
מכנסיים
משובצות
או חולצות שגזורות
ויהיה לי
עוד תיק
מקורדרוי
בשחור.
ואולי אתהלך
ברחובות
עירומה
כמחאה חברתית
על צבע של עור.
אך אם רק
יתנו לי
דמות שכזו
עם דכאון מוחצן
ושמחת חיים
ילדותית,
קרוב לוודאי
שלא אתקבל
למרות שאני
שחקנית.
