בס"ד

עת אור ראשון פשט בעולם
עת קרא התרנגול קריאתו
החל הקרב הנורא מכולם
טרם היה במקומנו כמותו

הערכי שולח אמנים צעירים.
חדורי התלהבות כמו תמיד.
חמושים בתום ובספר שירים.
את החומה הצינית להשמיד.

ציניקן וסגן את הקרב מסקרים.
ניצבים הם לבטח על החומה.
"שלח עיתונאי ופצצת מבקרים.
הם יכו אותם עד חרמה".

ערכי לא נבהל ושוב מנסה
פלוגת מתנדבים ובלבם  אש
ציניקן מגחך בטון מתנשא.
"מבוך הבירוקרט אותם ייאש".

אחר נכשלה גם מתקפת היופי
וצבא הילדות הושמד גם כן
"הציניקן אמר שהעיקר זה אופי"
"ולילדות סיפר שיום אחד נזדקן"

יגון בכי עצבות ונגע השכול
כמעט והצליחו להפיל החומה
אך אפילו להן ציניקן יכול
בעזרת בדיחה שחורה מתאימה


לפתע אור השמש החוויר
הערכי מילא את העולם באדים
הם מפיצים אהבה באוויר
הסגן צעק "אנחנו אבודים"


אפילו הציניקן החל להזיע
והחליט ללכת על נשק גרעיני
"אני לא יודע עד לאן זה יגיע"
פגז ציניות של משורר בינוני


וכך החומה הצינית עומדת איתן
וצבאו של הערכי לנצח חרוך
הידד ניצחנו הילל וקילס הסגן
אך הציניקן אף לא הפנה לי חיוך