איזו עצלנות, אין לי כוח. הדלת כל כך רחוקה, הוא כל כך  רחוק,

 ,אבל הוא מתקרב אלי, מראה לי חלק ממנו,

 וזה מזכיר לי כמה הוא טוב, כמה אני מתגעגע אליו,

 .כמה שלא טוב לי בלעדיו.

 כולי מתמלא אנרגיה, קופץ מהמיטה ורץ לדלת,

 אך הוא כבר הלך, וההזדמנות לזכות בו ברחה גם היא

 אבל אני לא מוותר, הוא שווה את החיפושים.

 פוגש אנשים, חלקם עוזרים לי חלקם מעכבים אותי

  ,ומפריעים לי, ואני זוכר כמה אני מתגעגע

ואפילו מים רבים לא יוכלו...