שם בעמק
בחן אדם
את הכלוב שהציב
אם יציב
הוא.
ובכלובו
בת קולו צרחה
בין סורג ובריח,
והאיש
סגור ומסוגר –
אין יוצאת ממנו
אף מלה,
ואין באה אליו
צווחת הנשמה.
ואני
בראש צורים
בז לאלפי האנשים
ולכלוביהם המצחיקים
אשר אין לי בם
כל צורך;
אוזניי
טמאות-אטומות
בשעוות גאווה.
תגובות