ונוגה- ונוגה- ונוגה. (אצ"ג)
עמדתי בגבעה לבד. חול יריחו.
שמש- שמש עמדה בין הרוחות.
(הצטננה)
אחר הצהריים בשעון חיי.
(השאון נדם.) דקלים נדים לי בראשם:
עברתי. גם אותם. עברתי כבר הרבה
ימים. חציתי את ימיי, (והם נותרו אחור)
השמיים מגלים לי עננה, רחוק.
נושפים לי מרוחם. רגע אחד.
לפעמים כדי להישלוו אני חוצה מחדש
את השאון, להכנס לארץ יריחו, לנשום בה חול ורוח.
אחר הצהריים, אני שואלת מהרוח שלום ירושלים.
תגובות