עוף אחד ושמו חול- אלף שנה הוא חי ולסוף אלף שנה אש יוצאת מקינו ושורפתו ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים וחי
[´בראשית רבה יט´ ה´]
כן, עוף החול
סידרת את חייך הקודמים
במגירות קטנות
שלא קמו איתך
אולי אגדל אברים לאיטי
אבל תמיד אשא את המוות הזה בתוכי
מי שידע, יראה
גם בהילוכי
ולמה חול שמך, כי רק
בך ראי לשיברי כל החיים
ואתה פנים, פנים
וכי אתה למלוא הנפש,
כך נהיה בעוד אלף שנים
הבט בחול,
הוא מתחיל לבהוק, הוא שב להיות
חיינו
ורוח של סהר מתחיל להיות
זכוכית אל פנינו, בא אל חיקנו, אהוב
יום חדש יבוא להאיר חזק
על תכריכי מילנו, עוף החול
מי הרשה לך
לחיות
עוף החול, עוף החול
אין בי כוח עוד
אל החול הנודד, האהוב
בעיניך המתות
שהים הוא גבוליו.
תגובות