איני ילדה קטנה עוד
איני צריכה בובות,
הבו לי סמיכה
ופשוט תנו לי לחיות,
הגיעו מים עד נפש
עם הדקדקנות המחמירה
איני כמו כולכם
אני – אני, אחת ויחידה.
איני חפצה בהכוונה
אותה לא ביקשתי,
איני צריכה מילים
ללא בסיס אמין
לא ביקשתי דבר
ולו את ששלי בזכות
אז איך זה שאיני יכולה
להביע התנגדות?
איך זה שתמיד מכתיבים לי
את החיים,
מדוע אני חשה כבולה
כשנועדתי לאוויר החיים?
מדוע הכבלים והכלוב?
מדוע נמנע בעדי אותו הלבלוב?
מדוע קיימת כזאת אפליה איומה?
מדוע גם אני צריכה להיות לה שותפה?
תגובות