האין רק אוויל ממציא לעצמו אידיאל

כזה הנבדל הוא מכל הכלל? כזה מיוחד

וייחודי רק לו, אשר יסחוף אותו לעולם

משלו? וכזה שיהיה אך ורק שלו?

האין אידיאל הוא דוגמא ומופת שכל אחד

חושב שבו אין שום חטא? יציר הדמיון

הוא ודבר פרט לכך, היות ואינו קיים

בעולם. זהו צל זדוני הרודף תמימים,

כאלה עליזים ומלאי תקוות של אלים,

קוראים בשקיקה כל סיפור אגדה,

מאמינים שיתגשם גם עבורם, איזו שאלה!

ממלאים את ימיהם בתקוות שווא ואמונה תפלה

כי לא רואים את המציאות במלוא הדרה.

היא היא האחת שתכריע בכל, צר לי לאכזב

אך יש לבטא זאת בקול. פיקחו עיניכם

והביטו ישר – האופק הרי עודנו עוד שם;

ויש סיפורי אגדות מרהיבים, אשר מרחיבים

את כל אותם האופקים; הם הומצאו על ידי

אמיצים, כאלה שלא חששו ממילים, התחמשו

בהן ונשאו על רוחם, שירטטו את דרכם

והנחו את הכלל, הם חתמו אז את שמם

בדמם שלהם, הניפו הדגל רק משום ההרגל.

ויצרו גיבורים למען האנושות, שהרי לא ידעה

אז דבר פרט אולי לנואשות, וגיבור הוא אידיאל

של כל בן אנוש, על מנת שיוכל קצת פחות הוא לחשוש,

ויחד עם זאת הוא יציר של תקווה, שהרי מימושה בלב

כל ברייה ובריאה.