הקטע הבא נכתב מתוך מרמור ושעמום ובמטרה להעליב, ויש להתייחס אליו בזלזול הראוי. מי שנפגע מתבקש במלוא הנימוס לקפוץ*
שירים עצובים לא עושים לי את זה
אך שירי עליצות תפלים הם לאנינות טעמי
שירים תמימים סתמ'שעממים
אך שירי עֹקצנות חדה וארסית כמלמולי סרק הם באזני
שירי אהבה גורמים לי לחפש דלי בשביל לאסוף את הוורוד-מתקתק-דביק שזולג מהמסך
אך שירי ערגת הנעזב מעוררים באפי זכר ריחה הגדוש של גויאבה עסיסית ונשכחת
שירים רציניים מצחיקים אותי
אך שירי לצון מכווצים בלחיי גומות חן-חיוך של לעג
שירים חינוכיים מזכירים לי פתקים להורים
אך שירי התרסה רברבנית חורצים על מצחי תלמי תהיה לפשר קולניות הכרזת הווידוי השגרתי
שירים של הטפה נשמעים כמו סיסמאות
אך שירי חזיון ומעשי נפלאות כאפילה מסנוורת של לאות דהויה הם בעיני
שירים ארוכים נמרחים ונמתחים כאילו מי שכתב אותם לא ידע איך לגמור ולא הסכים להפסיק ובמקום זה המשיך ונסחף עד שנגמרו לו המילים
אך שירי צמצום צייקניים הם
שירים חסרי צורה כנראה ננטשו באמצע הקשקוש
אך שירי הקפדה על יתד ותיבה כסורגי תשבץ מסורטטים וחלולים הם
שירים פשוטים נכתבים בעצלנות
אך שירי רמיזות נסתרות ומפותלות כמסווה סבוך הם לריקנות
שירים בלשון מנופחת צריך לפוצץ
אך שירי עילגות ועממיות מדומה יומרה נקלית הם לחדשנות חתרנית
שירים של חרטה אני מצטער שקראתי
אך שירי נשיאת מבט בציפיה אל קו האופק הבהיר מעודדים הם אך אחר אחריתם
אז מה כבר יש לי לקרוא?
רובץ על גבי ומעלעל בכתבי בורחס. אם כבר שטויות, לפחות להתבשם מהניחוח המתנשא מארשת מלומדת ותרבותית
*לקפוץ את אגרופו על המקלדת ולהטיח את תוכחתו החריפה לכל עבר
תגובות