אז נכון.. עוברים עליי ימים קצת קשים

ולעיתים זה נראה שאני על הקרשים

שלא תמיד רואים את החיוך הגדול

המפיץ קצת אור ונוגע בכל

ומי שמתבונן לתוך תוכי באותם רגעים

יכול לראות דמעות זורמות מן ההרים

שהעיניים שבדרך כלל מקרינות שמחה

קצת כבויות ונראות אפילו בדעיכה

 

אך מה שאני הכי צריכה מכם באותה דקה

שתפסיקו להיבהל בבקשה!

אני יודעת שקשה לראות את "החזקה"

נמצאת בשעת  משבר או סתם צרה

אך גם לי מותר לכאוב

גם אני רוצה לומר.. לי כרגע לא טוב

ואם משהו טוב כמו בן/ בת  זוג קורה בחייכם

אל תסתירו זה לא כואב... זה אפילו מנחם

 

פשוט תהיו בשבילי כשאני צריכה

תהיו שם איתי ותספרו לי  בדיחה

חיבוק אוהב ויד מרגיעה

יעזרו לי מאוד לחזור לשגרה

אין צורך לדבר אפשר גם לשתוק

אני לא נבהלת מהדממה היא עושה טוב

ואל תדאגו גם מזה אני אקום ואצמח

הרי בדיוק בשביל זה נועד כל הסבך

(-: