אז מה אומרים ביום חורף כל כך גשום?

כשמתעוררים מזעקת הרוח ומרעד הרעמים

ודמעות עולות אל סף העיניים

כל כך מבקשות לזלוג

ולטייל על הפנים

ואתה מזרים עליך מים מאחורי הדלת שמאחוריי

כאילו לא שומע את אנקות הצער שלי

במיטה אני מתרפקת על הכר

שרטוב ומוכתם וקר

ואתה מכין לשתות חם

לעצמך כמובן הלא אין כאן איש מלבדך

אתה חצי על אי בודד וחצי נמצא עם אנשים

שיטפלו בך וידאגו לך

דמעותיי בינתיים הופכות לאדים

מייבשות את קמטי הצחוק

אתה מגיח פתע לחדר עומד ומסתכל

כאילו גילית משהו חדש ומפתיע-אני כאן

זורק לי מבט של- מה יש לך על הבוקר??

ואני עיניי לא מביטות כי הן עכשיו בתוכי

מסתכלות על הכאב מקרוב

כאילו מנסות לשכתב תמונת מצב

ואז אתה נשכב לצידי ואומר חצי בתוקף חצי ברגש

תפסיקי לבכות די זה מספיק

ולא מוסיף אף מילה כי אין עוד מה לומר

גם ככה הכל עצוב ומר

אז מה כבר יש להגיד ביום כה חורפי וגשום??

הדבר היחידי שיש זה לשבת ולכתוב את זה

ולנסות לישר את מה שכל כך עקום