אני לא משתקפת יותר במראה.
רק בצל החשוך ברחוב,
שאין בו פרטים
קונקרטיים קטנים ספציפיים מאוד,
שמתקיימים (מסתבר) בחזות שלי
ואינם
בצדי הפנימי.
דצמבר 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. בהחלט יתכן. יחד עם זאת, זה שיר שנכתב בנימה הומוריסטית לפני יותר מ-6 שנים וההתייחסות שלי אליו היא בהתאם... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובת מחאה חריפה ותגובת אהדה (ואהבה) מרובה גם ממני. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לחתול. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לשניכם. לשני הדברים לא התכוונתי לרמוז, אבל שניהם מעניינים בהחלט. תמיד נחמד לראות שכל אחד מוצא בשיר משמעויות אחרות. (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה. אני אוהבת שאין לך אלוהים ואני אוהבת את המשפט "אני אין לי אלוהים אני" ואני אוהבת שאת האלוהים של עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה שצריך להסתכל לה בעיניים וגם עם מה שכתבת על ההתפשטות, אבל לפעמים צריך גם להתפשט, לדעתי, וגם צריך להיות קצת סוררים. בקיצור, לא תמיד צריך (או אפשר) להלביש את הכתיבה. ותודה, דרך-אגב. (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כ"כ יודעת להסביר, אבל תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על ההרחבה, מעניין לשמוע השקפות שונות ומגוונות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, אוקיי, נכנעתי... והמון תודה. [ליצירה]
תגובות