תחשבו:

איך הקורנפלקס מרגיש כשנשפך עליו החלב.

ואיך השמן שרתח וקופץ לי על המחבת עכשיו.

איך הספר מרגיש כשמניחים אותו בצד.

איך מרגשי הקפה כששותים, אותו הסוכר כשממיסים, אותו והשיער כשקוצצים אותו.

איך מרגישה  המכונית שנוסעת, הדימעה שנופלת, והריצפה כשמתלכלכת.

איך מרגישה הריבה שנימרחת, הסביבון שמיסתובב, והסכין שחותכת.

מה עם הדלת כשנסגרת, הזבל שנזרק, והמים שזורמים, קופאים, או מתאדים.

הכדור כשנכנס לסל, לרשת, ולחור בשולחן ביליארד.

החולצה כשלובשים אותה, הבצק שנאפה(בטח ממש חם לו) והעט שכותב עכשיו.

מה עם החרוז שנחרז, המיתר שמנגן, או הפעמון שמצלצל.

איך בעצם הם מרגישים? אולי בעצם לא.

אבל מה איתנו? אנחנו אנשים, לנו יש רגשות.

אז קחו כמה שניות ותחשבו....