בס"ד

הולכת אני,

פוסעת,

אחר עקבותיי שלי,

וודאי עברתי כאן באחד ממסעותיי,

אך לעולם לא היה זה בשבילי,

השמיים מכסים מעליי,

מלפניי ומאחור,

הרוח שורקת בפניי

במלוא עוצמתה,

ואני הולכת...

נותנת עצמי לטבע

שיעשה בי לכשיחפוץ,

ביטחון

בבורא הדרך

ובמכוונה.

רוצה לגעת באופק,

ועם כל צעד הולך ומתרחק הוא.

רוצה לדהות על כנפי השלכת,

ומושלכת ארצה פעם אחר פעם.

אבנים קשות בדרך,

חיות רעות וטורפות...

רוצה לגשת אליהן בשלום,

אך הן מאיימות כתמיד-למלחמה.

ממשיכה ללכת...

באי וודאות,

מרגישה מובלת בידי כח לא מוסבר,

אך הולכת אני ולרגע לא מפסיקה,

ולרגע לא מאטה,

כאילו מחכה לי משהו

על שפת נהר או בפתחו של מעיין,

אך הכל מעורפל,

בחוסר ידיעה,

ועם בחירה מוחלטת

לא ליפול,

לא להאט,

לא לעצור

עד אמצא...