לזכרה של טלי , לא מפסיקה לאהוב ולהתגעגע אליה,
ובאופן מוזר, אולי אפילו פרדוקסלי - הנחמה היחידה היא בכך שבסוף אני אגיע אליה כולם בסוף עוברים לשם.
(בתקווה שאהיה ראויה...)
אני צועדת לקראתך
ובכל יום שעובר
אני קרובה יותר
אלייך
מחכה לרגע בו ניפגש
אז אפול על כתפייך
עם חיבוק מתבקש
ידיי בידייך
היום עולמי חסר
את מה שהיא הייתה לי
לא יכולה שלוותר
על השמחה שהיא היוותה לי
חסרת יכולת לחיות, לנשום, לחוש ולספר
בלי
טלי
מחכה ליום בו ניפגש שוב
לרגע בו אלייך אשוב
אז אביט בפנייך ויעלם בי העצב
אז תחזור לנשמתי השמחה והקצב
היום עוברת כל שעה, כל דקה
רוצה לנחם עצמי, מחפשת תקווה
מנסה לפרוק אל הדף עצב ומועקה
בתוכי נותר בור גלוי מאהבה
היום עולמי חסר
את מה שהיא הייתה לי
לא יכולה שלוותר
על השמחה שהיא היוותה לי
חסרת יכולת לחיות, לנשום, לחוש ולספר
בלי
טלי
תגובות