כלום לא משנה עכשיו
הכל כל כך ברור
להתעורר יום אחד
ולגלות שהכל
סתם
ופתאום ההבנה המכאיבה
שבאמת נפגעתי נורא
וניסיתי לכסות על הכל
וכמה שכיסיתי זה רק גבר
הלב לא מסוגל
להפגע ולהפצע שוב
הראש יודע בבהירות
שהכל חסר משמעות
ומרגע שהפכת לי לזכרון
הריהו מכאיב
האם שיריי אודותיך
מסמנים שאתה עברת ממישור המציאות
אל מישור הזכרון?
כדי להעריך את הדברים
הצריך אתה גדר בינך לבינם?
חשבתי כי אינך מבקש את החופש ממני
אלא מבקש אתה את החופש איתי
והתבדיתי
היה לנו טוב
טוב מדומה לכאורה
מאושרים אנחנו?
הרינו כמהלכים על קרח דק
לא לעולם עומד הוא
ונדמה שתמיד משהו חייב
לשאת כשלון
להרוס ולהחריב
ואתה בורח מעצמך ושוכח
אתה חוזר אל החדר-והוא מחכה לך שם-
הצער
ימים של סתיו עכשיו
נשירת העלים
גשם ראשון יביא עמו התחדשות
וכח ורצון
לשכוח
אותך,אותנו...
עייפתי וכוחי אזל
תסלח לי על זה
נסיתי לא מכבר
ונפלתי.
מי יתן ואראה בתקומתי.....
תגובות