לפעמים הטעם כבר נגמר
ושום דבר לא משנה
הדמעות מכתיבות את הכאב
את הצורך במשהו להאחז בו
משהו במבט נהרס לי
עיניי מבשרות את תוגת העצב
שמתנגן באוזניי כמו שיר שכבר מוכר
הראש כבר מבין
הלב עוד יבין
הזמן הוא מבחן
שרובנו כושלים בו
החיים הם לא שחור לבן
מסך חיי כבר ידע צבעים רבים
עכשיו אפור מגשר על הפער
לפעמים הטעם כבר נגמר....
תגובות