מכל שרואות עיני-

                     השכלתי.

מכל משמע אזני-

            גנבתי.

באיזה הבזק גאונות,

נבון, בחלתי.

מכל מדרך רגלי

                        נחשפתי-

זו אהבת אדמה באשר היא -

מחבקה בראי נופים,

מלטפה בכפות רגליים.

תבונת צמרות העצים,

           ודריכות שיחי קוצים.

                             לימדוני לחיות חיי.

מתעטף במעשים טובים

          כעוטה ציצית עם בוקר.

עת העץ מתחייה מאורה של שמש עתיקה.

אהבת אדם. עין. בעין.

או פרעון חובות נושנים.

וגם.

שיגנו עלי המעשים

מפני פרעות שבפה,

ומפני זנות שבידיים.

לחיות את שסביבי

  בלי נתק. עם שורשים

בלב הוויה. בלב מציאות.

כמו חוה או הבל או קין.

בכי הילד,

המתייבב באוויר הדחוס,

    ונמרח בין אזני

 הנוסעים באוטובוס,

צעקות משועממים שמאסו

   בישיבת-בטלה

ובזמן.

איתם אני חי

            ולא נותק

חוט השורש שיחבר ביני לבין העולם.