טור זה נשלח במקור לתחרות הטור הקצר הסאטירי של עיתון "הארץ" שנערכה ביום העצמאות האחרון והוא לא פורסם, כמובן. אחרת לא הייתי כאן היום...

"המוות אינו מחוסר עבודה, מחכה מצפה תמיד בפינה" -
סמי בירנבך מתוך פלונטר של פורטיס.
 
לא ייאמן עד כמה פשוט היום להיקלע למצבים של מוות בארץ, לא חסרות אפשרויות והעסק מגוון. השאלה היא מה יותר עדיף ואיזה עסק יותר משתלם כלכלית, ובכלל. הנה, למשל, תאונת דרכים היפותטית- בחור רכב על אופנוע ועשה תאונה. נשאלת השאלה האם עדיף לו להיפגע בזמן שירותו הצבאי ולקבל פיצויים יפים ושמנים מהמדינה הכוללים נכות צה"לית או שמא עדיף לו להיפצע כאזרח ולקוות, שהביטוח יכסה את הפגיעה? חוץ מזה, גם אופי התאונה הוא קריטי - אם פגעת בהולך רגל או במכונית חונה, זה נכלל כסתם תאונה, אבל אם דהרת עם האופנוע בכביש החוף במהירות 200 קמ"ש והגעת לקפריסין דרך סמיטריילר, זאת תאונה דה-לוקס עליה יכתבו בכל העיתונים. מובן, שבמקרה זה צריך לחשוב מה יותר עדיף - להישאר בחיים אלמוני או למות מפורסם. אכן, סוגיה קשה.
                                                  *

מקרה קלאסי הוא פיגוע- אדם נסע באוטובוס, שפוצץ. האם עדיף שימות או שרק ייפצע? כאן העניין הכספי לא חשוב כל כך, כי בכל מקרה תקבל פיצויים מהמדינה. גם כאן העניין תופס כותרות, אבל את השם שלך יפרסמו, רק אם תמות. היה ונגזר עליך להיפגע בפיגוע, האם עדיף, שהפעולה תבוצע ע"י מפגעת או מפגע? היה מדובר במפגע, הדבר הוא שגרתי, כי ידוע שאנשים עם שפם נוטים להתאבד. אבל אם מדובר במפגעת, זה עשוי לתרום למעמד האישה הפלסטינאית ולהציגה כגיבורה לאומית. איתרע מזלך ונפלת על מפגע. ייתכן, שהוא חולה במחלה סופנית, ובלי לדעת עזרת לו לבצע המתת חסד. האם עדיף להיפגע בזמן ימים טובים ולחרבן לכולם את החג או שמא להיפגע בזמן ימים רעים ולמות על בטן ריקה? האם עדיף להישאר חי אחרי פיגוע נקמה ולפחד, שיבוא מישהו לבקרך בביה"ח על מנת לבצע וידוא הריגה על רקע כבוד המתאבד, או שמא למות בראש נקי? היה ונשארת חי, האם עדיף, שמי, שיגרד אותך מאספלט אל האמבולנס, יהיה איש זק"א מגניב עם זקן או שמא עדיף, שיהיה זה פרמדיק מן המניין? אם תעלה על אמבולנס רגיל, תזכה לקבל הסעה חינמית באמבולנס ואם הדבר התרחש ביום הולדתך- אולי תקבל צ'ופר מהפרמדיקים בדמות שיר בסגנון "הפי בירז'דיי טו יו - חלומות יתגשמו". 
                                                  *

מה לגבי סלבריטאי, שנקלע למצב כזה? הוא יזכה לכותרת בכל מקרה בעקבות העניין הציבורי, שהוא מעורר, לדוגמא: "סמי אבוטבול, שחקן הטלנובלה המפורסמת 'האהבה האבודה', הותקף ע"י פודל אלים, בשעה שחצה את הכביש סמוך למקום מגוריו. סמי, המאושפז בביה"ח רמב"ם, סיפר, כי היה בדרך לביתו, כשהרגיש, שמשהו לועס לו את הקרקפת ואיבד את הכרתו..." או: "ח"כ חיים לוי, שחזר מהמתים, מספר על רגעי איבוד ההכרה, לאחר שנפגע בלב תל אביב מכדור פלאפל, שלא נלעס טוב, ועל חוויות של טרום מוות..."
                                                  *

מקרים פופולאריים נוספים, שקצרה היריעה כדי לתארם, הם: התקף לב, סרטן המעי הגס, פגיעת ראש כתוצאה מפריסבי, טביעה, תאונות אימונים, משחקים בנשק, נפילה מגובה מניסיון להסניף פריאון, מנת יתר, מחלות סופניות, סקילה, בושה, תחליף חלב מסוכן, חיתוך איברים ומוות בעריסה. אכן, לא קל לחיות בארץ ואף פעם לא תוכל לדעת מתי המוות יקפוץ לבקרך.    
                                                  *

תמיד ומכל מקום, הסתכל על הצד החיובי- בפעם הבאה זה יקרה לך ואז תוכל להגיד בגאון: "לי זה קרה", כי הרי אין דבר טוב יותר מאשר חצי נחמת צרת רבים.