מחייכת בצבעים,
בוכה בלי לחוש - דמעות סרק,
אומרת כדי להשמיע
ושותקת כדי להקשיב.
כעץ משריש עמוק באדמה
תקועה במקום
מאנה מלשחרר
את אותה חלקת אדמה
בה צמחתי
וציפורים רבות עברו בי
שהו תקופה, בנו בקפידה קניהן, גידלו במסירות גוזליהן
וכקודמותם הוסיפו ללכת
ואני כמו עץ
נשארתי
באותו המקום, עם אותם ענפים
ובכל פעם עם צבעים וגוונים אחרים
שהביאו איתן הציפורים
הצבועות
תגובות