השעונים לא עצרו מלכת
והעולם, העולם כמנהגו סובב.
שבילים מנסים לנתב אותנו למקום מסויים,
בלתי מובן ולא ידוע.
הכל חדש, גם כשנדמה שהכל מוכר וידוע מראש.
ופתאום ללא התראה מוקדמת
אנו מוצאים את עצמינו במקום כלשהו
שבעבר ודאי התיחסנו אליו כאל אחרית הימים.
ואז זה הזמן לעצור, לחשוב, לנסות להבין
מה הטעם, מהי השליחות של אותו הפרח,
מהו התפקיד של כל בריאה,
מהו ייעודנו כאן בעולם שעל פני האדמה.....
ואז, אז אולי גם לחיוך שלנו תיהיה משמעות.
