בעמל היום העמוס טרדות

באמת קשה לראות

ששילחנו ציפור למעופיה

שעטפנו גוזל בימי ילדותו

.שהענקנו טיפה לפרח קמל

ונראה כי כל יום שעובר

                                  בונה

                      והורס

         ובונה

וההשקעה שהקדשנו

פרחה

.כנצנוצה של הקשת ביום הקרה

אך אל לנו לשכוח

שכשם שמחוג השעון

יעצור מלכת

,בעת העדר ולו חלקיק קטנטון

כך העולם בדרכו שלו

יתפקד

.אך אחרת, לולא היינו פה

,ושמחת החיים לא נעלמת

והיה ונקדיש כל יום רגע אחד

רגע קט אחד

ונראה ונבין ונחוש

מבטו של ילד קטן

יעלה אז בליבנו לפחות ניצוץ

של אותה שמחת החיים

לה כמהנו