30/11/2000

הסוסים שרקדו אצלנו פעם,
נשברו רגליהם ונפלו מתים.

הפרחים שליבלבו בביתנו,
נבלו בתוך ביצה של עצבות.

השימחה שהייתה בליבנו,
נמחקה ואבדה,
לא נותר בנו כלום.

הניצוץ שהבזיק בעיניינו,
נמחק בדמעות של דם.

השפתיים שדיברו אהבה,
שותקות ומחכות,

רק לך...