מאת: עינת טמסות
20 אפריל 2005
בקופסא מעץ עטורת שושן,
עם מנעול פז .
מתאספים עכשיו אל המילים הישנות
מילים חדשות,
אשר כתבתי בין מכאוב לשמחת חיוך.
ובקופסא שלמולי נחשפים עתה
כל דרכי עבר , מול דרכי עתיד,
כתיבה פשוטה כיומן ללא תאריך.
רק מילים על חיי
בנייר לבן.
תגובות