שבתי אלייך
מצאתי תריסי ביתך
מוגפים.
מבעד סדק
ראיתי אור
קלוש
אך יציב
דפקתי חרישית על דלת ליבך
וקיוויתי
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה כנרת, נחמד להזכר ביצירה שנכתבה לפני ארבע וחצי שנים.... נעים שמישהו עוד קורא ומוצא בה רלוונטיות ועניין. :) [ליצירה]
- [ליצירה] העלה לי חיוך של עצב... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חוזרת על עצמי בתגובות אליך לאחרונה, אליך וליצירותיך. משהו השתנה בך, יש הרגשה שלקחת נשימה כ"כ עמוקה וחזרת, אחר, עם כוחות ויכולות אחרות, עם רגשות ורגישיות חדשות, מפתיעות, מרגשות, מעניינות, מרטיטות ונוגעות.... אני מתענגת מכל ועל כל יצירה שלך עד כה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר- המשפט שהזכרת, הוא המשפט שכתבתי בעמוד שלי- אם תכנסי, תראי, ולא בכדי... אבל תודה- אם מילותיי הזכירו לך משפט מדהים שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] ליטל- זה יפה, כמה התקדמת, זה כתוב קצת אחרת, עדיין רווי במוטיבים שלך, זה מלוטש יותר, רגיש, נעים, נוגה-משהו.... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כמו קטע מתפילה, וזה יפה, מאוד יפה ונעים! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים. האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה. יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל. נהניתי. שנה טובה!!! [ליצירה]
תגובות