[ליצירה]
מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין.
חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה:
ישבתי לכתוב לך
שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי,
מלבדנו.
כאשר סיימתי
ניגן לי אותו שיר
את נעימת חיינו,
אבל את לא שמעת את צלילו...
אז כתבתי כאן,
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו עוד- רק שלנו
עדיף,
כך נדמה,
שנישאר
רק אנחנו שנינו
את ואני
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
[ליצירה]
שי:
הייתי משנה את שכתבת כך:
"הרוח נשאה אותה
כאבק לעיניי
וכסערה חולפת
עברה על פניי
מותירה תחושה של בדידות"
ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר)
[ליצירה]
[ליצירה]
יותר טוב, בהחלט משופר. הכנסת את השורות שהמלצתי- זה מוסיף, אבל גם קיצרת וליטשת-וזה מצויין.
אם יורשה לי: כשאתה בא להציג ניגודים בשיר (למשל-שקיעה ושחר), כדאי לנסח זאת בניסוח פחות בנאלי למשל- "לא הבטחתי לך שקיעה ולא את אור השמש", או- "לא הבטחתי את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר".
וכך לגבי שאר הדימויים הרלוונטיים.
[ליצירה]
אכן זה מצויין, יש בעיה בשורות אלו:
"כאשר הירח מלא.
והאוהבים יורדים לכרמים
גם אני ירדתי עמם"
נקודה- ואז ו' החיבור והשורה השלישית, משהו לא מתחבר...
אולי כאשר הירח מלא
האוהבים יורדים לכרמים
וכמוהם- ירדתי גם אני/ואיתם ירדתי גם אני וכיוב"
תגובות