ביום ההוא...
לקחת ממני
את המעט שנותר
הותרת אותי
חסרת כל
ביום כה אפור
ומנוכר
ביום ההוא...
איך פקחת את עיניך
עיניי נעצמו מעצמן
אפי לא נשם
רק אמת
נשבענו
אך משהו בי
מת
ביום ההוא...
הטעויות לוקחות אותנו
למרחבים אחרים
הנפילות מרוממות
לאופקים חדשים
הניצוץ האמיתי
מתמוסס
ברגע אחד של חולשה
הפחד של
מה יהיה מחר
שאולי תאבד השליטה
ביום ההוא...
הפרנו את
השבועה
לא במים
ולא באש
ניתנה לנו הגבורה
כי אם
ביזע ודמעות
מסרנו עצמינו
בין בטוב
בין ברע
,ועתה
אור חדש
מבעיר את
השממה
מילותיך
הן השיבו
נחמה
מגע ידיך הטהור
החזיר רגליי
לאדמה...
תגובות