היום חולף, והירח עלה למרום ,אדום הוא, בוער באש שאינה שלו. עולה לאיטו, ובערתו משתכחת, עוד לא הגיע לרום השמיים... וכבר התקרר.. הלבין, עוד לילה... ועוד יום.
לפעמים אדם חושב שקיבל את שרצה, אך טופחת המציאות על פניו בשעה שזה נלקח ממנו, ויום אחר יום מנסה אדם להקים את עצמו. לאסוף את שברי רוחו, מארבע קצוות נשמתו... ולהמשיך הלאה.
אין דבר הניתן בחינם, ואין דבר הנלקח סתם. בפרק הזמן הקצר שבין הנתינה ללקיחה, צריך הדבר ללמד. ואתה... הינך התלמיד הצריך ללמוד. והזמן קצוב הוא, אין הארכות, אם הספקת ללמוד.. יילקח הדבר במעט כאב, כי הבנת את תפקידו. ואם חיית איתו/ה והזמן עבר, ושום תובנה ולימוד לא עלו... הכאב גדול מנשוא, ואתה רק יכול לזעוק ... למה ?!?
ואולי.. אולי תנתן עוד הזדמנות בעתיד, לחקור את הלמידה שהועידה לך "המציאות", ללמוד עם אותה בת אדם.
ואולי.. זה שיעור שלעולם לא יחזור על עצמו... כי אתה הייטבת לחיות עימה... בהפסקה.
----------------------------------
קשה לו לאדם לשלוט במעשיו...
ומעשיו,
הם אלה המשפיעים על רוחו של אדם...
תגובות