[ליצירה]
ליאורה,
טוב, נכון, זו באמת פרבילגיה ואני בהחלט נהנה ממנה, אבל לא צריך להגזים. יש לי פרספקטיבה של זמן, אבל לא מהמאה החמש-עשרה או משהו כזה. בכל זאת אני מדור הנאסדאק ולא מדור הגילדות.
בכל אופן תודה על התגובה, וניפגש באותו קפה עצמו. כל טוב יורם
[ליצירה]
השיר הזה הוא הוכחה חותכת, ש-"מחברת השירים שלך איננה צחיחה". יש בו תבונה רבה, מהולה ברגישות. יש אנשים שפויים בהחלט, שמרשים לעצמם הרף-עין של חוסר שפיות לכתיבת שיר.
שווה לנסות. בכל אופן השיר מוצא -כן בעיניי ואקרא עוד מפרי עטך . בהצלחה.
[ליצירה]
איזו מקריות מדהימה:
מתחת לשיר שלך המביע באופן יפה פשוט וברור, רגשות שהן פרק אחד בחיים של כל אחד מאיתנו, מצאתי פרסומת:
"לא נמאס לך
מדף הבית שלך
לחץ כאן
ושמור לך דף בית מושלם".
[ליצירה]
שלא יהיו אי הבנות, לא התכוונתי לבטל את ערכו של השיר אלא לציין שתחושה זו ישנה גם לאחרים, אבל בפירוש, לכל אחד יש משמעות אישית משלו. זהו ביטוי הממחיש כמה אנחנו רחוקים ממאוויינו, ומחפשים את הדרך להגיע אליהן. לכן פלונית, ראי בתגובתי,הזדהות עם תחושותיך ולא משהו אחר
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
אני יכול רק לקנא במי שיודע לצייר כךץ אולי פעם אצליח
תגובות