[ליצירה]
בדר"כ מחווה אמורה להיות דבר המכבד את האדם. אני לא מכירה את המקור האלטון ג'וני, אבל השיר הזה לא ברור, לא מובן. בנוסף, איש הטיל זאת הגדרה די סר'סטית, ולא במקום.
[ליצירה]
אילנה, זאת מחרוזת מצויינת- אפשר ממש להרגיש גלים בין המעברים החדים שלך, בין כל הרעיונות המבריקים שמטלטלים אותך.
אבל, חסר הליטוש. "כמה דרכים מזוויעות לבטא את עצמה" או הסוגריים ב"כדאי", נוצרת תחושה של שרבוט. שיר לא אמור להאכיל אותך ככה בכפית ולסגור את עצמו אלא לפתוח בך משהו, ובשיר הזה זה מתפספס וחבל, כי שיר עם עוצמות כאלה חבל שיפול על הפרטים הקטנים, על המילים שמרכיבות אותו.
אך טוב ובשורות של חסד,
ערוגה .
[ליצירה]
דוקא אהבתי את החוסר סדר במבנה השיר...לקרוא ולא לדעת איך תיראה השורה הבאה...זה הולם את העולם הכאוסי שהשיר מבטא. זה פשוט מצוין. נגעת בהכל כמו גל שאמר את דברו ונסוג. במין חוסר אכפתיות שכזה ונואשות שכזו....
כישרון בהתגלמותו
[ליצירה]
מצויין!
השיר משחק במילים כאילו היו ועושה מה שבא לו. מצד שני השיר מעביר רגש של מוגבלות למדיה החמקנית ורצון ליותר בהירות:
(בואו נשים דברים על השולחן: הלאה שירה/אנחנו זוג בנות 18.)
כי בעצם השפה עושה יותר מלהגיבל ביטוי, היא גם מעצבת תודעה וסגנון חיים. ההגדרות המיניות שלנו , וכל מקומנו בחברה, הם הבניות משימוש בשפה:
(אני כבר לא יודעת עברית./שפה מגדרית/ קשה/רק אינתי, אנת. )
והמקובעות שהיא מייצרת אינה אמיתית, היא נונסנס:
(את אומרת בעיניך - תאוות התות, אני נדלקת/חמדת השטות/פשוט.)
יש רצון לקשר שיגע בדבר עצמו, בממשות, ולא יהיה נגוע במבניות והמגדריות של השפה:
(רק לשון אחת אני רוצה - לשונך, אהובה)
השפה, בשילוב חברה מקובעת בעצמה
("ביצה מפד"ליסטית", "לא בעניין שלנו" )
גודעת את צמיחת "אהבות נפלאות"
מסרסת ומעקרת , ובסוף נשארה רק מילה ריקה:
לסביות
אבל לא מה שמדברים קובע , רק הממשות:
אדם נמדד במעשים אומרים בחדרי חדרים/אומרים אנשי מעשה בשדות/צועקים /מסוף העולם
זו אמנם מטבע לשון שחוקה אך עדיין עוברת לסוחר
הדיבורים מתפרקים
הממשות נשארת
אחד מהדברים היפים שראיתי כאן.
בהצלחה
נביש
[ליצירה]
חול בעיניים
ואין לי שמץ של מושג על איזה חיבור הזוי מדובר, ואיפה האפוקליפסה ולמה לא רואים את זה מתל אביב..
אולי מכאן השד לא נראה כל כך נורא, - אז נפנה כמה ישובים, כמה אנשים (20000 זה בסך הכל פחות אנשים מסדר גודל של שכונה ממוצעת בגוש דן או י-ם, אחרי ככלות הכל..) - יעברו דירה לניצנים, או למרכז..
אני לא מזלזלת חלילה. זה אולי קצת לא נעים, אבל "קטסטרופה"?! עניין "קיומי"?!
בסופו של דבר ,כמה יישובים במדינה שיש לה מרכבה סימן 4, אף שש עשרה איי, תקומה, דולפין, ומפעל טקסטיל בדימונה. אחרי ההנתקות נבכה כולנו עם רונית תירוש, תאים כתומים, מגמות ירוקות, ושרוכים אדומים ולבנים, ובכלל לא יהיה לזה קשר לפינוי...
בקיצור,
פרופורציות.