מוצא עצמי בפאב שכונתי
בו הברמן טוב מזג, והזמן ארעי.
דש בנדוש עם מסובי השולחן
לא ברור מדוע באתי, ולאן אמשיך מכאן.
לרגע יוצא מריכוז, ומאבד קשב.
ולעצמי חושב-
'איך ארדוף אחר חלומות, אם אפילו
כרודף שמלות- כוזב?
'אם במקום לסחוף, עוצר וחושב?'
גמרתי אומר- 'לבית חוזר'
בשיחה נדאכת ,וברוח שוככת
שב למעוני, ובזאת משורר
תגובות