מוצא עצמי בפאב שכונתי בו הברמן טוב מזג, והזמן ארעי. דש בנדוש עם מסובי השולחן לא ברור מדוע באתי, ולאן אמשיך מכאן. לרגע יוצא מריכוז, ומאבד קשב. ולעצמי חושב- 'איך ארדוף אחר חלומות, אם אפילו כרודף שמלות- כוזב? 'אם במקום לסחוף, עוצר וחושב?' גמרתי אומר- 'לבית חוזר' בשיחה נדאכת ,וברוח שוככת שב למעוני, ובזאת משורר