מאת: עינת טמסות
על פני המים מקפיצה אבנים,
ונזכרת בימים רחוקים.
הגעגוע עוטף לב תמיד בשעה שנכנסות הספינות
אל הנמל.
אז בעיני מחפשת את ספינת הדייג נתנאל
פעם בילדותי הפלגנו בה מחוף לחוף,
אך כעת מפליגה אני בה כאורחת בהפלגה נוספת .
כמו מן סגירת מעגל והשלמה כי גדלנו
כשכל אחד מאיתנו כבר מצא לעצמו דרך בחיים ,
אך לעתים שהגעגוע עוטף לב .
אני באה לכאן לצפות בדמיוני על ילדותי הרחוקה
ובספינת הדייג הקטנה שנקראת נתנאל.
תגובות