הלילה, הלילה אנחנו עוזבים את העיר

יורדים בכביש התחתי, אל מנהרות חשוכות

עוזבים מאחורינו, חיים נוצצים

שלא ראינו מהם דבר

הפסדים קלושים, ציפיות אבודות

תחזיקי את ידיי בחושך

ונאבד ביחד

הלילה מותק, זה רק שנינו

עוזבים את העיר שפוררה אותנו

רכבות נטושות, תחנות בודדות

על הקירות, כתובות של מיואשים

מה שניקח איתנו, יחזיק בנו חזק

הלילה אנחנו עוזבים את העיר

אני שומר בפנים געגוע ישן

אל משהו שעדיין לא הושלם

יודע שמכול הטוב, יכול להיות תמיד פחות

תביטי השמיים חשוכים

ואנחנו מסתנוורים מפנסי רחוב

את דיברת על חלומות, רצית להיות שחקנית

אני שותק, ונזכר בכול החיים המתים

מתפרקים לרסיסים כול פעם מחדש

עולים במחלף, חזרה אל העולם

נאסוף את עצמנו כמו מטבעות ישנים

שכחנו יותר מדי

ושכבנו רק שהזמן לא ביקש מאיתנו, להיות לצידו

הלילה אנחנו עוזבים את העיר

איפה שנמצא את עצמנו, לשם נגיע

חסרי כוחות

לא ביקשתי ממך דבר

רק תאהבי

את נרדמת, שאת נשענת עלי

זה כול הכוח שיש לנו

לעיתים המציאות דורשת יותר

אני לא מדבר, והרדיו כמו מנגן אותנו לשעות האלה

ואחר כך, יבקש מאיתנו להחליף אותו

הלילה אנחנו עוזבים את העיר

מחפשים השראה, במקומות שלא ניתן למצוא פתחים גלויים

כול האהבה בכביש אחד, שהוא מתפתל

נצטרך לחפש סודות אחרים

הלילה מותק, אנחנו עוזבים את העיר