פחות שונא, פחות מרגיש, פחות כואב, יותר אדיש... פחות עייף, פחות זוכר, פחות כועס, יותר אחר... פחות נפגע, פחות נבלע, פחות נשבר, יותר תקווה... פחות חושב, פחות ממורמר, פחות מאוכזב, יותר מאושר... כן... לימדת אותי להרגיש, לימדת גם על השנאה... אחרי שנתיים "בבית- ספרך", יצאתי עם תעודה. יש לי תואר בלחיות, להתגבר על כאבים, למדתי אצלך...שיעורים אמיתיים. מהשיעור המשמעותי בחיי לא הצלחתי להתחמק, אך כעת מבין אני, כמה טוב להתנתק... לא אתן לך לנצח, לא אצא מכאן שונא, אחרי הכל את התואר כבר קיבלתי למעשה... יש לי תואר בלחיות, להתגבר על כאבים... ממך למדתי היטב , כיצד מסבל משתחררים. אז, תודה לך "אהובה-לשעבר" על הלימודים הקשים, על ההתמדה, ועל הרצון שאהיה ברשימת המצטיינים... אני את השיעור החשוב הפנמתי, למדתי על בשרי ועכשיו אני מוכן ל"באות" בחיים האמיתיים. כולי שמחה ואושר שאינך עוד חלק מהם. פחות עצוב, פחות נשבר, פחות חושב עליך, הרבה יותר מאושר... תודה על הלימודים הקשים....למדתי ממך בדרך הקשה....אבל בכל זאת...תודה! שיהיו לך חיים נפלאים, עמית.