ואולי אתה אמיץ יותר
רואה את הקיום במערומיו
ללא עטיפות הצלופן
הכל אפור וחסר מובן
מה נעלה יותר?
שמחה גדולה
של התעלמות והסתפקות בחלקי
או יאוש ועצב תהומי
על הכיעור והאיוולת
היאוש שרק מבצבץ מהחורים בסוודר שלי
אל תסדוק אותי
אני אלמד אותך את סוד שמחת
חוסר המשמעות
את רזי ההסתכלות בקנקן
אם רק תראה את היופי
אני אצליח
רעלת האושר והתמימות שלי עודה קיימת