יש לי פיפי

והחיים אחרי אבסנט ושני ליטר יפים

גם בלי הם יפים, אבל אחרת

ופשוט בגלל שהמחשב הכי קרוב לדלת כניסה, אז אני כאן עכשיו..לפעמים זה מצחיק איך החיים מגלגלים אותך לנקודות שלא ציפית להגיע אליהן הא?:)


ותמיד עכשיו בא לי רק אותו.

לכל אחת יש את האותו שלה שתמיד עכשיו היא רוצה. אז כשמסתכלים על זה מלמעלה זה נראה סתמי ומטופש. כל דבר שמסתכלים עליו מלמעלה נראה סתמי ומטופש. כי הרי שום דבר בעצם לא משנה. דור הולך ודור בא, והשמש לעולם עומדת. הכל הבל הבלים. (שאף חבר לא יקפוץ, הפעם ציטטתי את קהלת) שום דבר לא באמת משנה. הדבר היחיד שחשוב זה עצמך, המחשבות הרגשות, האנשים שקרובים אליך. כל השאר זה רקע. מה זה משנה אם אני לובשת עכשיו מדים, ומחר (עוד שנה וחודשים) אני אלבש בגדים אחרים? זו התפאורה.

אבל עכשיו אני רוצה שהוא יהיה התפאורה. והוא יהיה תפאורה מוחשית, שמותר לגעת בה.

ובאמת חייבים להזיז מפה את המחשב, המיקום שלו ממש גרוע.

אני הולכת לשירותים.

ושכחתי לומר לכם שנה טובה, אז שתהיה שנה טובה, עם הרבה רגעי איכות בשירותים, והרבה אבסנטים וליטרים (גולדסטאר!!!), והרבה אותו'יים או בעצם רק אחד?..ושיהיה לנו כיף עם עצמנו, כי אחרי הכל.. התפאורה היא.. היא רק תפאורה.

והשמש לעולם עומדת.