למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש למאמר בבלוג בכתובת: http://toraumada.blogspot.co.il/2013/12/blog-post_9.html גורן האטד במהלך המסע של קבורת יעקב אבינו ממצרים לא"י מספרת התורה: "ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים" (נ, י'). גורן האטד הוא גורן שמוקף באטדין. האטד הוא שיח קוצני, הנפוץ בכל אזורי הארץ. מגדלים אותו גם כצמח משוכה במקום גדר. מדוע יש צורך להקיף את הגורן באטדים? בשעת הדיש והזרייה מתפזרים הרבה גרגירים ב'מקום הגרנות' ונובטים אח"כ עם רדת הגשמים, ובמשנה (כלאים פ"ב, ה') נידונו בעיות הכלאים במינים השונים שעלו במקום. כדי לשמור על התבואה שבגורן, במיוחד בשטח ציבורי שיש בו הרבה גרנות, נהגו להקיף את הגורן בגדר של קוצים - 'כגורן שמקיפין לו אטד' (סוטה יג, ע"א). במיוחד הקפידו להקיף בגדר את הכרי, ערמת התבואה, החלק היקר שבגורן. לפי הפשט, הם הגיעו לגורן שהיה מוקף בגדר עשויה אטדים. רש"י מביא פירוש נוסף לפי הדרש: "על שם המאורע, שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה וכיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב עמדו כולן ותלו בו כתריהם והקיפוהו כתרים כגורן המוקף סייג של קוצים". פרי האטד הוא ענבה קטנה, מתוקה במקצת. ענפי האטד הקשים קוצניים מאד, אך בעודם רכים נהגו "להמתיקם" בחומץ או במלח ואכלום כבושים (שביעית פ"ז, ה'). בארץ גדלים מינים אחדים של אטד, שהנפוץ בהם הוא האטד הטרופי. ע"פ "החקלאות בא"י בימי המקרא המשנה והתלמוד "/יהודה פליקס