פה ושם הבזקי תמונות
של חיים מאושרים,
של אנשים יפים,
של רגעים שקשה לשכוח.
ואני במערבולת של תחושות,
רגשות,
משהו בלתי נשלט
שהולך ומתחזק
ולאט לאט מתגבר
ומשתלט עלי
ומפיל על תרדמה עמוקה.
שלווה.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפהפה. כ"כ נכון ומדויק. וואי.. אני ממש אוהבת את הקטע הזה, קראתי אותו מזמן ואהבתי אותו, ועכשיו אני קוראת אותו שוב והוא מקבל משמעות חדשה בשבילי. לדעתי זה שווה הדפסה ותליה במקום קריא וזמין. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהה!! (הבנתי לעצמי. וזה מרגש) תודה רבהרבהרבה. אני באמצע לקרוא את כולך. [ליצירה]
- [ליצירה] הו. יש לי על זה תגובה ארוכה. אבל אולי אני אשמור את זה להודעה פרטית. רק בעקרון הכללי - בנאדם צריך לעשות השתדלות ולא לסמוך רק על אחרים. ולפעמים אסור לסמוך בכלל על אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] נגע לי שם איפושהו בפנים עמוק.. [ליצירה]
- [ליצירה] מלא אנשים מרגישים אוזן קשבת. וכשמגיע הרגע שלהם להיות מוקשבים - אין כ"כ למי לפנות.. מוכר מאוד. כואב. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל מזל טוב! וזה שייך לא רק לילדך העתידי, אלא גם לילדים שכבר חיים, לנערים ולנערות שלנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת הבנתי אותו. ואז כבר לא היה בי צורך. [ליצירה]
- [ליצירה] הו.. נהדר. באמת רואים שיפור ושוני מסוים מהשאר. אולי אני לא אובייקטיבית, אבל אני אוהבת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת ואני אשתדל לענות כמיטב יכולתי. שאלת מה קרב אותי. זה תהליך. מבררים. שואלים אנשים. קוראים ספרים. צריך להתאמץ.. ועד עכשיו אני עוד מבררת, ומחפשת עוד תשובות, אך את הבסיס מצאתי בעזרת אנשים סביבי שהיתה להם הסבלנות לענות לי על כל השאלות "כפירה" שלי. (קשה מאוד לפרט את כל התהליך, זה המון. אני אשמח לשתף במסרישי עוד) [ליצירה]
- [ליצירה] הגירוש? [ליצירה]
