צימוקים צימוקים – או שקדים, היה אבי נאנח בין גדרות התיל, ומריצות הזעה. בואכה סרפנד – אל חרב. אז גם האבנים דמו לשקדים, והרוח היתה משגעת את העלים בצימוקי הבטחות.