את הכאב הזה את הכאב הזה גם אני לא יכול לעצור. גבר מוטל על פיתחך, ילדה שלי, תלתלים של כאב. לילות ללא בוקר בסופם זעקת הילד שלא יגיע. חרבוני קיץ ונהי צרצר הלום שרב גבר חלוד מכאב. נשר קצוץ כנפיים, נושא בצקלונו איוושות של רוח תועה ביער אבוד. ילדה שלי, תלתלים של כאב ציפורים בוכיות חשוכות קן, אודים עשנים, שאריות לב כוכבים יתומים צופרים בשמיים את אובדן מסלולם. עובר משווע לרחם. ילד מחפש אם. אצבע של חורף כמה ברקיע. פיסה של אביב. ליל תר יום. ילד עיוור צמא אור עכשיו מתחילה הספירה לאחור כמישה של סתיו בלכתה אל שלכת צמרות של בדידות מחפשות ניחומים בחלום – קינת התיל בפאתיו של שדה רשרוש של קיץ בסיפו של יורה נהי של נחש משיל ימיו על גחונו של החורף בכיו של לילה שרוע על סיפונו של בוקר ממאן צרחות החרציות שזופות ציפייה עכשיו מתחילה שעת העטלפים כבאי גחליליות זיכרון ותקווה. ילד מפוייח. ילדה שלי. ילדה של כאב. ילדה של תלתלים. תלתלים של פרידה